במסגרת הפרוייקט האישי שלי להעלות לאינטרנט דברים שחיפשתי במשך שנים ולא מצאתי
אני מביא לכם מאמר של מאיר שלו שפעם נגע מאוד לליבי:
מאיר שלו- מה נשמע?
( 8.2.2002. המוסף לשבת)
אני משער שהקוראים כבר שמו את ליבם לתופעה הלשונית
המעניינת שמתחוללת כאן באחרונה. פעם כשהיית שואל
מישהו "מה נשמע?" או "מה שלומך?". היית מקבל תשובה
פשוטה ? "טוב" "רע" "בסדר" "ככה ככה". אבל היום כל
מי שנשאל לשלומו עונה בהתחכמויות ובהתפתלויות שמעידות
על תערובת של גישה בריאה לחיים עם מנה נאה של דאגה ומבוכה.
המעניינת שמתחוללת כאן באחרונה. פעם כשהיית שואל
מישהו "מה נשמע?" או "מה שלומך?". היית מקבל תשובה
פשוטה ? "טוב" "רע" "בסדר" "ככה ככה". אבל היום כל
מי שנשאל לשלומו עונה בהתחכמויות ובהתפתלויות שמעידות
על תערובת של גישה בריאה לחיים עם מנה נאה של דאגה ומבוכה.
כיוון שכך ערכתי מחקר קצר וחובבני שאלתי ודרשתי ואף
הטיתי אוזן לשיחות לא לי והרי לפניכם הלקט המעודכן של
תשובות שאנשים משיבים ל"מה נשמע?"
הטיתי אוזן לשיחות לא לי והרי לפניכם הלקט המעודכן של
תשובות שאנשים משיבים ל"מה נשמע?"
קבוצת התשובות הראשונה מעידה על תחושה של ניכור והפרדה מן הכלל:
"אני בסדר, אבל המדינה בזבל"
"אתה שואל בספציפיות או בכלליות?"
"מה נשמע אצלי או מה נשמע אצל כולנו?"
"אישית על הכיפאק"
"הרוב בסדר"
לכך מצטרפת עוד תשובה חדשנית : "במיקרו על הכיפאק
במאקרו על הפנים"
( את התשובה הזאת אפשר ורצוי להפוך
בייחוד אם אתה תרנגולת בשלב ההפשרה)
בייחוד אם אתה תרנגולת בשלב ההפשרה)
הקבוצה השנייה היא של שימושים מחודשים בביטויים ישנים.
"חרא-גיל" . תשובה זו ל"מה נשמע? " היא הכלאה של המילה "חרא"
עם המילה "כרגיל" והיתה נפוצה מאוד בשנות החמישים והשישים
אחר כך נעלמה מן השוק ובימים אלה שבה והתחדשה ( מעניין למה?)
"וואלה?"( כאן חשובה מאוד האינטונציה שעל הנייר קשה
להעבירה( אין זו ה"וואלה" של תימהון ושל סימן שאלה ולא
ה"וואלה" של "הבנתי אותך" אלא "וואלה" שנאמרת בנמיכות
מסוימת, ואפילו במונוטוניות של חוסר-ברירה. כיוון שאיני יכול
לומר "סבבה" או "אחלה" אומר "וואלה" שמשמעותה מאיכשהו
נסחבים או "זה מה יש"
להעבירה( אין זו ה"וואלה" של תימהון ושל סימן שאלה ולא
ה"וואלה" של "הבנתי אותך" אלא "וואלה" שנאמרת בנמיכות
מסוימת, ואפילו במונוטוניות של חוסר-ברירה. כיוון שאיני יכול
לומר "סבבה" או "אחלה" אומר "וואלה" שמשמעותה מאיכשהו
נסחבים או "זה מה יש"
"סוף הדרך"
( ביטוי זה שבדרך כלל מביע שבחים והתפעלות
התחיל להיאמר כ"סוף הדרך" פשוטו כמשמעו )
"המצב בטטה"
( מטאפורה וגטטיבית קצרה. ייתכן שהומצאה על ידי שונא בטטות
או כנגזרת פונטית של "המצב בתחת")
הקבוצה השלישית של תשובות ל"מה שלומך?" מציגה חדירת
נוסחים דתיים לפה החילוני. אולי הדבר קשור לצורך הדחוף
שאנו חשים בסיעתא דשמייא ?, אבל עובדה היא, שגם בועלי
טריפות ואוכלי נידות התחילו משיבים ל"מה שלומך?" במלים
כמו " ישתבח שמו" "השם יעזור" ו"ברוך השם" לתשובה האחרונה
התפתחה גם וריאציה חביבה "בְרוֹך השם".
לקבוצה הרביעית מצטרף המימד הכרונולוגי,
התשובה המקובלת "יהיה טוב" התחלפה באחרונה
ב"היה טוב". כמו כן אומרים "נכון לרגע זה, בסדר" או
"חיים, עד הפיגוע הבא".
יש גם תשובה עם מלכודת: "יותר טוב" השואל מגיב בתמיהה: "ממה יותר טוב?
ואז עונים לו: "היום יותר טוב ממחר".
בקבוצה החמישית של התשובות ל,מה שלומך?" משתלבים
תיאורי אופן מצב ופעולה. כאן נמצאות תשובות לאומיות גאות
כמו "מכניסים להם" ו"מראים להם" ובצידן תשובות מהסוג של
"מורידים את הראש ומחכים" ( חשוב לציין שלשון הרבים של
התשובות האלה מעידה על כך שהמשיבים בניגוד לאנשי הקבוצה
התשובות האלה מעידה על כך שהמשיבים בניגוד לאנשי הקבוצה
הראשונה עדיין רואים עצמם חלק מן הציבור).
הקבוצה השישית היא של אלה שמשיבים בשאלה נגדית:
"בתור מה אתה שואל אותי?"
"מה אתה רוצה לשמוע בתור תשובה?"
ותשובה נוגעת ללב ל"מה שלומך?" :"מה זה חשוב?" או
"מה זה משנה?"
"מה זה משנה?"
לכך מצטרפות גם כמה תשובות מתריסות:
"מה שלומי? אין לי מושג, עוד לא קראתי עיתון"
"אתה רוצה תשובה דובר-צה"ל או תשובה את האמת?"
וכן "עזוב אותי מהשמאלנים" ולחלופין: "עזוב אותי משרון"
והקבוצה האחרונה היא של מי שיש להם גם כושר המצאה. על
השאלה "מה שלומך" הם ענו בתשובות הבאות:
"תשאל את ההנהלה"
"בסדר גמור, עם דגש על הגמור"
"הכל בסדר, רק חסר קצת מלח בפצעים"
ואחד מחברי שזה שנים היה משיב על "מה שלומך" ב"תודה, רע"
התחיל באחרונה לענות: "סביר מינוס, נא להתקשר שוב
שעה לפני הנחיתה"
שעה לפני הנחיתה"
את כל התשובות הנ"ל שמעתי בהיאמרן לי או לאחרים.
למותר לציין שאשמח לקבל ולפרסם עדכונים ותוספות.
בפעם הבאה במסגרת הפרוייקט: קטעים מ"המעופפים הנועזים" בעברית.
No comments:
Post a Comment