
בכלל אפשר לחלק את התקופות שלי בלימודים לפי השמות שהייתי רוצה
לקרוא לכלבים שלי:
"ניוטון" - סמסטר א' ,הייתי סטודנט שוקיסט שחישב גבולות באקסל.
וגוזר כמו מניאק.
נוסחאות מגניבות שאפשר לתלות על הקולר:
"קנטור" -סמסטר ב', גם גוזר וגם לוקח אינטגרלים,
תורת הקבוצות ומשפט האלכסון, היפנטו אותי. מוקסם
מפלאי המתמטיקה זנחתי את הפיסיקה עד הסמסטר הנוכחי.
נוסחאות מגניבות:
"אוילר":
סמסטר ג'. עדיין גוזר ( אבל טיפה פחות). מכניקה אנליטית וחשבון וריאציות הפגישו אותי
לראשונה עם המתמטיקאי המדהים הזה.
נוסחאות:
"גדל": סמסטר ד'.
לוקח פסק זמן מהגזירה ונכנס להארד קור של המתמטיקה: "לוגיקה".
סוף סוף מצליח להבין למה ברנארד ראסל התכוון כשהוא אמר:
" אני אוהב מתמטיקה כי המתמטיקה לא תאהב אותי בחזרה".
אין נוסחאות מגניבות. :-(
"בולצמן", סמסטר ה'. שוב גוזר כמו מניאק ( אבל הפעם רק קונטרא-וראינטית).
מכניקה סטטיסטית החזירה אותי בחזרה לפיסיקה. אנטרופיה. בולצמן, איזה שם
עם עוצמה, בולצמן.
ואפשר גם 'בולצי' בתור שם חיבה.
נוסחא מגניבה:
כי בסופו של דבר,
הדבר היחיד שאני אוציא מהתואר הזה זה את הנוסחאות המגניבות.
No comments:
Post a Comment